<h1>ספר החינוך מצוה תל"ד</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
שנצטוינו להתחבר ולהתדבק עם חכמי התורה כדי שלנמוד עמהם מצותיה הנכבדות ויורונו הדעות האמתיות בה שהם מקובלים מהם, ועל זה נאמר [דברים י'] ובו תדבק, ונכפל הצווי במקום אחר שנאמר ולדבקה בו, ואמרו זכרונם לברכה [כתובות קי"א ע"ב] וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה, והא כתיב [דברים ד'] כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא, אלא הדבק לתלמידי חכמים ולתלמידיהם כאלו נדבק בו ברוך הוא, ומזה למדו זכרונם לברכה לומר שכל הנושא בת תלמיד חכם והמשיא בתו לתלמיד חכם ומהנו מנכסיו כאלו נדבק בשכינה, ועוד דרשו בספרי ולדבקה בו, למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם. שורש המצוה נגלה הוא כדי שנלמוד לדעת דרכי השם. ודיני המצוה כבר זכרתי קצתן. ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, וגם הנקבות מצוה עליהם גם כן לשמוע דברי חכמים כדי שילמדו לדעת את יי'. ועובר על זה ואינו מתחבר עמהם וקובע בלבו אהבתם ומשתדל בטובם ותועלתם בעתים שיש ספק בידו לעשות כן מבטל עשה זה, ועונשו גדול מאד כי הם קיום התורה ויסוד חזק לתשועת הנפשות, שכל הרגיל עמהם לא במהרה הוא חוטא, והמלך שלמה אמר [משלי י"ג] הולך את חכמים יחכם, ורבותינו זכרונם לברכה אמרו [אבות פ"א מ"ד] הוי מתאבק בעפר רגליהם. והרב רבנו משה בן נחמן זכרונו לברכה כתב [בהשגותיו לספר המצוות מ"ע ז'] כי עיקר מצוה זו היא להשבע בשמו ברוך הוא לקיים מצוה, והראיה ממה שאמרו בתמורה מנין שנשבעין לקיים המצוה, שנאמר [תהילים קי"ט] נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך, והשיבו שם ההוא מובו תדבק נפקא וכולי, כמו שבא לשם.
